גזר דין בתיק ת"פ 40484-01-10

הנאשם וא.ס. היו בני זוג. בין א.ס. לבין ר.מ. היתה היכרות מוקדמת וביום 19.12.09 שהו הנאשם, א.ס. ואדם אחר בגן הניצחון בבת ים. אותה עת, חלפו במקום ר.מ. ור.ש. השניים עצרו בסמוך לא.ס. ור.מ. החל לשוחח עימה. במהלך השיחה, הציע לה להצטרף אליו ואל חברו, אולם היא סירבה. השניים גידפו זה את זה.

הנאשם שהבחין בחילופי הדברים ניגש לר.ש. ושאל אם יש בעיות, והתפתחה בינו לבין ר.מ. ור.ש. תגרה. הנאשם תקף את ר.ש. בכך שהיכה באגרופיו בפניו, מתחת לעינו וכן חבל במתנו הימנית, כאשר הוא מצוייד בכלי חד בין אצבעותיו.

ר.מ. היכה בפניו של הנאשם, ואז תקף אותו הנאשם, בכך שחבל בגבו, מעל עינו וברקתו, ובין היתר באמצעות הכלי החד.     

כתוצאה מכך נגרם לר.ש. פצע דקירה במותן ימין, פצע דקירה חודרת שגרם להיווצרות נוזל דמי סביב הכבד, חתך מתחת לעין שמאל, וחתך בקרקפת ושריטות בבית החזה.    ר.ש. אושפז בביה"ח ושוחרר כעבור יומיים.

לר.מ.נגרמו פצע באיזור בית החזה, המטומה מעל עינו, וברקתו.

בגין ארועים אלה הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות - 2 עבירות, לפי סע' 334, בנסיבות סע' 335 (א) (1) לחוק העונשין.

הוסכם כי הנאשם ישלח לקבלת תסקיר שירות מבחן, אולם לא היתה הסכמה לענין העונש.

בתסקיר שהוגש ביום 27.7.10, סקר שירות המבחן את נסיבותיו של הנאשם, מדובר בבחור בן 19 שמנהל מערכת זוגית מזה שנתיים, עלה לארץ בשנת 95, בשנת 2008 נשפט בבימ"ש לנוער בגין עבירות רכוש שבוצעו בשנת 2006, אולם לא הורשע, אלא הוטלה עליו התחייבות להמנע מביצוע עבירות.

כמו כן, נפתחו נגדו 3 תיקים משנת 2009, בגין נסיון להשמדת ראיות, החזקת סכין, הפרעה לשוטר וחבלה חמורה.

בילדותו סולק הנאשם מבית ספרו בגין התנהגות לא נאותה שכללה גניבות, ומאז עבד בעבודות מזדמנות. הוא לא גוייס לצה"ל עקב ההליכים המשפטיים. ההורים  מנהלים אורח חיים תקין ונורמטיבי, אולם עבודתם לא אפשרה להם לפקח על הנאשם באופן אנטנסיבי וכך נעדר במשך שנה מלימודיו מבלי שהוריו ידעו על כך.

הנאשם הסביר את מעשיו כתוצאה מהתנהגות אימפולסיבית מצידו, וקשייו לשלוט על כעסים. הוא טען שהוא נוהג לאבד שליטה על התנהגות בנסיבות חברתיות, עקב היותו בעל בטחון עצמי נמוך, וחש מאויים בקלות, ולכן מוכיח את עצמו ע"י התנהגות תוקפנית.

הוא מדבר על בעיה של שליטה בכעסים.

שירות המבחן התרשם מאישיות בלתי מגובשת, יכולת נמוכה לויסות דחפים, אולם החל לגלות תובנה לחומרת מצבו, וללא טיפול יעודי משמעותי, סבור שירות המבחן כי ההתנהגות עלולה לחזור על עצמה ואף להסלים.

לפיכך, המליץ שירות המבחן להפנות את הנאשם לאפיק טיפולי ולצורך זה, נתבקשה דחייה של 3 חודשים שבמהלכה ישולב הנאשם בקבוצה טיפולית שבועית, המיועדת לגברים אלימים בעלי בעיה של שליטה בכעסים.

לבקשת שירות המבחן, נדחה הדיון, וביום 28.11.10 הוגש תסקיר משלים.

בתקופת הדחיה של הדיון, השתלב הנאשם בקבוצה טיפולית, הוא משתף פעולה ומתמיד בהגעה למפגשים השבועיים.  הוא לוקח חלק פעיל בקבוצה משתף בקשייו ובדפוסי ההתנהגות הבעייתיים שלו, ומנסה למצות את האפשרות הטיפולית. הערכת שירות המבחן היא כי המשך שילובו בטיפול הנוכחי, מהווה הזדמנות טיפולית משמעותית להפחתת סיכון ולהישנות התנהגות אלימה בעתיד.

הנאשם נפגש עם גורמים בעמותת "עלם" המטפלת בנוער מנותק במצבי סיכון, בתדירות של אחת לשבוע במשך 5 חודשים, וההתרשמות של הגורמים בעמותה ממחויבותו ומרצונו של הנאשם להשתלב בפרויקטים כדי להמשיך את תהליך השיקום.

שירות המבחן התלבט באשר להמלצותיו לאור חומרת העבירה ותוצאותיה מצד אחד, ועמדתו המצמצמת של הנאשם בקשר לאחריותו למקרה, דברים המחייבים ענישה שתמחיש את חומרת ההתנהגות, אולם מצד שני, הנאשם מודע כרגע לבעייתיות שבהתנהגותו, וקיים סיכוי שירתם באופן משמעותי לטיפול ולכן המליץ שירות המבחן על הכיוון השיקומי שעשוי להפחית את הסיכון להישנות עבירות אלימות בעתיד.

שירות המבחן סבור כי כניסת הנאשם למאסר עתה, תקטע את הטיפול, ושהייה ממושכת בחברת כוחנית בבית הסוהר, תעצים את החלקים האגרסיבים שבו. שירות המבחן ער לחומרת העבירות, אולם רואה חשיבות בהעמקת הטיפול ולכן המליץ על ענישה שיקומית של טיפול, של עבודות שירות ופיצוי כספי למתלוננים וכן להעמידו בפיקוח למשך שנה וחצי.